12/08/2022
כשנפגשנו בפעם הראשונה בבית קפה,
משהו מאוד התחבר לי.
איך אומרים, היה קונקשיין.
הם רצו חתונה. קטנה. אינטימית.
חברים קרובים ומשפחה.
בית פרטי של הסיסטר,
הבית מהמם, דרך אגב,
הלוגיסטיקה איך לומר,
בעלות שלא תבייש הפקה בטבע ל1000 איש...
שזה סבבה והכל אפשרי,
אבל היה לי ברור
שלעלויות האלה הם לא התכוונו.
מהתחושות שלי
על הוייב שלהם,
החלטתי לקחת אותם לריברסייד.
קצת אורבני, קצת נחל, קצת ירוק
הרבה שיק שמתאים להם בול.
סגרנו תאריך, שמאוחר יותר הסתבר
נפל על מצעד הגאווה.
יש את זה ביותר סימן משמיים?
ימי ראשון הפכו
ליום השיחה השבועית שלנו,
מה קורה,
מה נשמע,
מה נסגר..
עציצים. חריטות. מיתוג. צבעים. פרחים.
יום שישי. ארגון, עיצוב. סידור, ואקשן.
איזה מרגשים.
איזה חברים.
איזה משפחה.
איזה שמחה.
אז היה לי הכבוד והזכות להפיק וללוות את עמית ועומרי המהממים והמיוחדים
ביום כל כך חשוב.
נהנתי והתרגשתי ברמות על,
ויש מספר דברים שאני לוקחת
מהערב המרגש והכיפי הזה.
1. עודד אמר להרים ידיים.
2. פו הדוב שולטטטטטטט.
(זר לא יבין זאת 😉)
עמית ועומרי אתם ב❤🧡💛💚💙💜 שלי.
( כבר חודשיים עברו מאז
ועדיין מדברים בימי ראשון
וחסר להם לפספס, כי
לא נרדמת בלילה אם לא
* ולתלמיד של עמית, שהגיע עם סירה ושלט "מזל טוב" בשם הכיתה, והגדיל ועשה כשעמד כל זמן החופה עם השלט במרחוק מעבר לגדת הנחל - ריגשת ברמות.
צלם: תומר מונטיליה
פרחים חופה: עדי שוזרת החלומות
