20/08/2026
אז מה שלומכם ?
אני חושבת על כמה מהר אנחנו רצים
לתקן את עצמנו.
משהו לא מסתדר לנו -
ואנחנו מיד רוצים לשנות.
תגובה שלנו שלא אהבנו.
פחד שעלה.
קושי שחזר.
חלק בתוכנו שאנחנו עדיין לא לגמרי מקבלים.
ואני רוצה להציע הבוקר משהו אחר.
לפני שמתקנים - מקשיבים.
כי לא כל מה שכואב לנו מבקש פתרון.
לא כל מה שמפריע לנו צריך להיעלם.
ולא כל חלק בתוכנו שאנחנו פחות אוהבים צריך לעבור שינוי.
לפעמים הוא פשוט מבקש שנעצור לידו רגע.
שנשאל אותו:
מה אתה רוצה לספר לי ?
מה אני עדיין לא שומעת ?
מה יש כאן שאני ממהרת כל כך לתקן, לפני שבכלל הסכמתי להקשיב לו ?
אני מגלה שוב ושוב שהקשבה אמיתית מתחילה בדיוק במקום הזה.
לא באדם שמולי.
אלא בי.
ביכולת שלי לפגוש את עצמי בלי למהר לשפוט.
בלי לתת עצה.
בלי להסביר.
בלי לסדר.
פשוט להיות איתי.
וזה אולי אחד הדברים שההקשבה לימדה אותי לאורך השנים -
לא כל דבר בחיים צריך מיד לתקן.
יש דברים שצריכים קודם שמישהו יקשיב להם.
ולפעמים, המישהו הזה הוא אנחנו.
אז אולי היום,
כשעולה בכם משהו שאתם רוצים מיד לשנות -
תעצרו לרגע.
אל תשאלו מיד -
״איך אני נפטרת מזה?״
נסו לשאול -
״מה הדבר הזה מבקש ממני לשמוע?״
אולי משם מתחיל שינוי אחר.
לא שינוי שנולד ממלחמה בעצמנו,
אלא שינוי שנולד מתוך היכרות,
חמלה והקשבה.
כי בעיניי,
להקשיב זה לא רק לשמוע אנשים אחרים.
*להקשיב זה לחיות* 🧡
שרי
