17/02/2025
פורים 2025 בסימן החזרה הביתה.
איך ביום בהיר אחד נטרפו כל הקלפים וכל המוכר הפך לזר.
עסק מפונה מגבול הצפון שנה וחצי, משפחה מפונה, הריון מתחילת המלחמה - לידה - עדיין מפונים.
סיפור ארוך במשפט קצר - מפונים מתפנים, זזים, נעים, בורחים, אורזים, פורקים, מחכים ,מחכים לחזור, ממשיכים להאמין שיגמר, ילדה בת שנתיים ותינוק שרק נולד חייבים בית, מתייאשים מלחכות שיגמר מוצאים בית אחר, מתאקלמים ואז ...
הפסקת אש
פורים מתקרב
הדרך חזרה הביתה עוד ארוכה ומסורבלת. הרגע עברנו לבית חדש, הרגע ויתרנו, אני רחוקה מהסטודיו שלי מרחק של שעה ורבע נסיעה.
נוסעת אליו אחרי שלא דרכנו בו כל המלחמה, כמו מסע בזמן הכל קפא מלכת, כאילו מישהו לחץ סטופ ועצר את הנשימה,
טחב, רטיבות, תחושה של מבנה נטוש, נזקים רבים לסחורה. צליל חורק, מספריים באמצע לחתוך פרווה שעמדתי להדביק, הכל עומד במקום אפוף אבק, מהול ברעשי מלחמה, ובעיקר מקום שהיה כל כך מוכר נהיה זר ואין תחושה של בית, לא יכולה לשהות שם ,ולא יכולה לחזור הביתה עדיין.
בטח שלא להפעיל את העסק במצב הזה, אבל הלב לוחש לי לחש שאני מתקשה לשמוע,
מחפשת את הדרך חזרה הביתה כשזה עוד לא אפשרי,
מתגעגעת הביתה, אבל לזה שבראש שלי.
יש לי כבר בית אחר אבל אני לא בבית שלי.
חוזרת אליו לביתי הקבוע הזמני , מתהפכת במיטה
וקולות המלחמה שבתוכי מתגברים , מנותקת מהקהילה שלי, רחוקה מהחברים שלי, אמא לשני קטנטנים, איך אני יכולה לחזור רגע אלי? לחזור רגע הביתה מבלי לחזור הביתה.
והנה הלב מגביר את הלחש שלו בעוד דציבל.
מבקשת עבור עצמי לרפא את הנפש מהשנה הזאת, מבקשת למצוא את ביתי הפנימי.
מבקשת לחוות לרגע משהו אחר.
לחזור לרגע אלי, למה שמחבר אותי "את חייבת לחזור להכין תחפושות " הלב צורח בדיסטורשן, היד מבקשת ליצור ולרגע להתחבר... ליופי, להרמוניה, לצבע, ולכל מה שקצת חסר
אין סטודיו ,אין תופרת היא מפונה גם כן.
יש חדר קטן בבית חדש קבוע זמני
מספריים, דבק חם וחומרים.
שתי ידיים, ילדה בת שנתיים ותינוק קטן הכי חמודים בעולם אבל הזמן מוגבל מאי פעם וגם התנאים ומשהו בזה פתאום קצת נעים כי הנה אני
ויש אותי והנה אני מתחילה לאט לאט או מהר מהר, הידיים זזות מעצמן, אקדח הדבק עובד, המוח לעומתו נח.
והנה זה קורה מהכנה של כתר אחד לשני, מתחפושת אחת לשנייה ,מויקינג, לטווס, למויקן , הידיים נעות. המוח כבוי, הנשמה מתעוררת ואני לרגע מתחברת אלי
לפתע יש בי בית בלי בית ויש בו חלון חדש ישן ומהחלון נכנס משב רוח אחר,נכנסת שמחה ואני חוזרת הביתה אלי
בעבודה עם מה שיש, כשכלום לא מושלם, אין את כל המבחר, אין לי זמן לארגן הפקת צילומים חדשה ויש לי את כל הסיבות בעולם למה לא לעשות את הפורים הזה אבלללללללללללללללל אני עושה אותו ,כי יש לי בן זוג מדהים שתומך בי ומאפשר לי רגע לחזור אל המקום בו אני באלמנט שלי וכי אני רוצה לאפשר לעצמי
ולכם למי שחפץ לרגע לאפשר לעצמו משב רוח אחר. ליום אחד, לרגע קט, להתחבר לעולמות אחרים של יופי וקסם.
לרגע אחד לקחת אוויר מהחושך ולהתקשט ולתת ביטוי לעוצמות של יופי פנימי להתגלות . כי השנה זה חשוב, השנה זה הזמן לתת מקום לרגעים הקטנים של החיים, שיש בהם פתח להפיח שמחה וחיות , (אנחנו משפחת הקואלות בתמונה נחכה לכם , קולקציה שלמה חדשה של תחפושות משפחה תצטרך לחכות לשנה הבאה ,כי בשביל לסיים אותה אני צריכה לחזור לביתי הפיזי .)
זהו סוף הטקסט אבל זאת רק ההתחלה של מהלך
ניעור האבק מעל העסק שלי שהשנה חוגג עשור אבל סובל כבר מעל שנה ממצור ועל כן שיתוף הפוסט יכול מאד לעזור כדי שלא נעצור כדי שנמשיך ליצור כדי שיגיע לכל מי שמחפש להכניס קצת אור!!!
אז איפה זה קורה ? ועם מי ?
לחלק גדול מהמכירות חוברות אלי עוד יוצרות מוכשרות מהגליל שמרימות יחד איתי את אבק המלחמה מהעסק שלהן
2 . יום שישי 28.2 נפגש למכירת תחפושות,אומנות ותכשיטים יחד עם Studio lil - Sacred beauty jewelry בקפה סילו הוד השרון שמארח אותנו בחום 10:00-15:00
3. בשבוע הראשון של מרץ ,שבת עד חמישי 1-6.3 אתארח בסטודיו לקעקועים המהמם של שירנים במעין מקום לתרבות - אזור תעשיה מעין צבי
4. יום שישי 7.3 בסטודיו החדש לקעקועים של נעם בקיבוץ עברון גליל מערבי אהובי .
יחד עם Mylina Design Studio ו Studio lil - Sacred beauty jewelry המופלאות .מכירת תחפושות אומנות ,קרמיקה ותכשיטים
5. אם ישארו תחפושות..- הפתעה.
