עם חיוך שובה לב וכשרון שאינו נגמר, המתמזגים עם 20 שנות ניסיון כבשלן בסתר, דוויד בורנשטיין- מכשף פורץ החוצה ומגיש לכם את עצמו על צלחת פורצלן. המנות שיוצאות תחת ידיו הן מוקפדות, מקוריות, יצריות ואינטליגנטיות כיאה למטבחים מסוגה עילית. אך יותר מכל - הן טעימות.
מתי התחלת לבשל? אני מבשל מגיל מאוד צעיר. כמעט מהיום בו אני זוכר את עצמי וזו אינה קלישאה.
מה מקור ההשראה שלך? אני משתדל לשאוב השראה מכל מה שאנ
י חווה בחיי: מהאנשים שאני פוגש, מהמקומות בהם אני מטייל, מהמוסיקה לה אני מאזין. פעם הכנתי ארוחה שלמה בהשראת ספר ילדים שקראתי לבתי: "איה פלוטו" שחרזה לאה גולדברג. נסי לקרוא את הספר ולדמיין את המנות.
מה מהנה בעיניך בעיסוק באוכל? אני נהנה מתהליך החשיבה והיצירה של מנות, אני נהנה מהבישול עצמו, אך יותר מכל אני נהנה לארח. בעיניי, מי שמגיע אלי - מגיע להתארח ולא רק לאכול. בשפה העברית, המלים ארוחה ואירוח מאוד דומות זו לזו ולא במקרה.
שיר שמייצג אותך- "האורח" (טנא ירוק, פרח לבן, יין אדום) של נעמי שמר.
הדבר הכי חשוב באוכל בעינך- שיהיה טעים.
אם היית יכול לבשל לכל אחד, ללא כל מיגבלה למי היית בוחר לבשל? לאמי ולסבי.
