27/04/2026
ממש בקצרה:
לפני שבועיים אני וחברה טובה קבענו ללכת לקולנוע.
רכשנו כרטיסים, שילמתי לבייביסיטר, התלבשתי, אספתי אותה ונסענו.
כמה דקות לפני שהתחיל הסרט, בפרסומות האחרונות, נכנסו שישה נערים.
כולם עם ציציות, כיפות שחורות ונעלי נייק.
עוצרת שניה כדי להבהיר:
לא לנסות ולהאשים אותי בגזענות או באוטו-אנטשימיות, כי 80 אחוז מהסיפורים שלי הם על אהבת המולדת, קידוש, מסורת וכו'.
ממשיכה:
למיותר לציין שלא הצלחנו לצפות בסרט, נכון? לא אנחנו ולא אף אחד שישב בקהל.
רק את הצחוקים שלהם שמענו, הכאפות שהביאו האחד לשני וההערות לשחקני הסרט:
"הוא נראה נטחן רציני"
"יאללה תורידי את החולצה ובואי לישראל"
"באמא שלי, מה זה הסרט המזדיין הזה?"
זוג שישב מאחוריהם, ביקש מהם בנימוס לשמור על השקט.
האישה אפילו הציעה להם פופקורן,
אחד הנערים לקח המון עם היד בשעה שחבריו צוחקים, והוא בתגובה, העיף עליהם ועל הכסאות והרצפה, את כל הפופקורן.
אישה אחרת קראה לסדרן, גם הוא בן לא יותר מ17
"אפשר לשמור על השקט?" הוא לחש, הם לא שמעו אותו
הוא לא התעקש ובצדק.
השיקום שיעבור, אחרי המכות שידפקו לו בחוץ, לא שווה את שכר המינימום שהוא מקבל.
לקראת סוף הסרט, כשכבר לא יכלתי, הרמתי את הקול "הלו, מה הולך?" שאלתי "העיקר כיפה על הראש, שילמנו כרטיס, זה גזל מה שאתם עושים, ברור לכם, נכון? איכס" יריתי לעברתם כל מה שיכלתי.
הם שתקו לרגע.
הרגע הכי קצר בחיים שלי, אחר כך המשיכו לצרוח ולקלל, אותי, את הסרט ואחד את השני.
אף אחד לא העז להעיר להם,
אף אחד לא רצה להידקר,
אף אחד לא רצה לחטוף בעיטות,
ואף אישה לא רצתה להעמיד את בן הזוג שלה בניסיון הזה.
כמות ההחפצות, המילים הגסות, הרפש שיצא להם מהפה, ביזו את כל התורה כולה.
זו שבכתב וזו שבעל פה.
אני מכירה דתיים לאומיים, חרדים, מסורתיים, מתחזקים, הנערים האלו לא משתייכים לאף אחד מהזרמים שציינתי.
אין בהם שמץ יהדות ולא תהיה גם עוד אלף שנים.
טוב, יצא לי פוסט ארוך מדי.
בקיצור, הפסדתי כרטיס לסרט ועוד כמה עשרות שקלים לבייביסיטר,
אבל הכל בפרופורציה, כי ימנו בנימין זלקה ז"ל, הפסיד את החיים שלו.
על כלום,
חבל שצפיתי בסרטון הרצח שלו, ארור הרגע שלחצתי פליי.
אתם פח האשפה של המדינה הזו, וזו לא אשמתכם.
אלו ההורים שלכם שחינכו אתכם מגיל 0 שמותר קריוקי עד אמצע הלילה,
ומותר לקלל ולירוק בכביש,
ומותר לעקוף בתור, גם זקנים
ומותר להסתלבט על אנשים שמנים בחוף הים,
ומותר להרוס חדרים בבתי מלון,
ומותר להבהיל את המורה ולהעלות לטיקטוק,
ומותר להזמין נערה שיכורה לחדר באכסנייה באילת, לחגוג עליה ולצאת עם עבודות שירות בבית אבות.
בעשרת הדיברות המדומות שלכם אין איסור אחד,
הכל מותר שם,
גם לרצוח.
מסכן ימנו, פשוט נער טוב ומסכן,
שינוח על משכבו בשלום.
ושלכם לא יהיה רגע משמח אחד בחיים, מעתה ועד הנצח.
moseri
