14/07/2025
**פוסט אישי** האמת לא נולדתי דיג׳ייאית. לפני שיצאתי לעצמאות כתקליטנית התפרנסתי מכל מיני עבודות שאת חלקן אהבתי ואת חלקן ממש לא.
ככה על קצה המזלג ולא בסדר כרונולוגי:
מגיל צעיר עשיתי בייביסיטר, מכרתי במכולת,
מלצרתי במסעדות ופאבים (מי כאן לא שירים יד),
עבדתי בחברת מחשוב גדולה כמזכירה וכעוזרת אישית.
עבדתי בהפקות תיאטרון, חילקתי ברושורים, עבדתי בחנות פרחים, בחנות דיסקים של אבא שלי, חילטרתי המון כשחקנית ובצוותי הפקה, שידרתי וערכתי תוכניות ברדיו, ניהלתי סושיאל לעסקים קטנים וגדולים, הדרכתי בקייטנות נוער והנחיתי חוגי תאטרון לילדים. זה רק מה שאני זוכרת (ושקיבלתם הצצה לרגעים מתוכם בגלריה).
גם כשכבר העזתי לצאת לעצמאות
ולהתמקד אך ורק בלשמח אנשים בעזרת מוזיקה,
חוויתי הרפתקאות לאורך הדרך
של פול גז - ברקס - ניוטרל
ואז שוב הילוך ראשון... שני...
נסיעה פתלתלה לאורך כל המסע המופלא הזה.
כולל החודש הקודם שהיה מאוד מטלטל לכל הדעות.
היו לי הרבה בוסים קשוחים וגם בוסיות מפרגנות. ידעתי להסתדר עם מי שצריך ולימדתי את עצמי המון כדי שיהיו לי כמה שיותר כלים להשתפר במה שאני עושה. גיליתי בעצמי כל מיני כישורים מרשימים שקצת הסיחו את דעתי ממה שבאמת רציתי ואהבתי לעשות.
בחלק מהעבודות התמדתי מעל למצופה
ומחלקן פרשתי תיכף ומיד. תמיד היה לי מוסר עבודה ולא תמיד ידעתי גם ליהנות מהדרך.
אך מכל התנסויותיי למדתי
ואת האהבה שלי למוזיקה אף פעם לא זנחתי.
עם תיק על הגב, בקבוק מים ואוזניות איפה שלא אהיה.
תמיד בהאזנה ובקצב משלי.
כל צעד שעשיתי בדרך
חישל אותי
עזר לי לדייק
להכיר את עצמי
להתחזק
להתמיד
לגלות שאפשר להתעורר בבוקר בתשוקה אמיתית
לעבודה שהיא כרגע הכי נכונה ומיטיבה איתי בעולם.
אז אני ממשיכה להתאמן
בלקום בכל בוקר ולומר
תודה 🙏🏻
וזוכרת שכלום לא מובן מאליו.
ואם נתתי כאן השראה לבן אדם אחד
ששואף לעשות צעד לכיוון החלום הפרטי שלו
עשיתי את שלי. 🫡
