23/05/2025
חתולים בזרם אלפים עשרים ושלוש
האי הזה מלא חתולים, וזו תקופת הלידה, או בשפה של בני אדם המלטה.
פעם לפני שנים חבר קרא לי: 'פסיכולוג של חתולים' זה היה כשהוא לא הצליח להכיל את זה שאני מצליח לדבר עם נשים והן מקשיבות ומתלהבות.
הוא שיחק כדור עף והיה בשריון והלך מכות, אז איך הן מקשיבות לי?, פסיכולוג של חתולים, כינה אותי בזלזול, שיש בו כרגיל, גם הערצה.
זה היה מזמן, החבר כבר מחתן ילדים, חבר אחר שלנו נפטר בוואגס ולפעמים, מכאן מ אי החתולים,
אני רוצה לשלוח לו סרטון, אבל נזכר שהוא מת
ואין צורך לשלוח לו, הוא רואה הכול
והאי הזה הוא אי של חתולים, יש כאן מעט כלבים, אבל הרוב פה חתולים.
ואתמול ביושבי באחת הטברנות פתאום נזכרתי בביטוי המזלזל הזה:, 'פסיכולוג', קודם כל,... יענו לא מנחית בכדור עף,
ואחר כל של 'חתולים' שלא לומר: חתולות.
ואני בכלל איש של כלבים, אף פעם לא היה לי חתול וגם כאן אחרי שתמכתי בחתולה יולדת במשך שבוע... והיא והגורים שלה נעלמו.
אז ישבתי בערב באיזו טברנה זרה עם זרים והרגשתי זרות ונזכרתי בביטוי המאמלל הזה: פסיכולוג ש/ל חתולים.
כאילו ה כל מיאו ושריטות ושברים לא מובנים ובעיקר הרגשתי לא מובן. לא מובן לאחרים ולעצמי.
יש משהו באי הזה, באי הבודד הזה
, המלא זרים, שמכניס לי עומק לחיים, אבל העומק הזה לעיתים בודד ומנותק ולא מובן.
אינני מעשן ושותה ובקושי מכניס קפה ואין חתולות , או יללות שימחה וגם אין כאן פסיכטולוג שיגיד: 'ש... ניגמר הזמן' ויסתכל בשעון באגביות מופרזת ויגיד: 'ש...נדבר על זה בפעם הבאה'.
יש כאן בסך הכל כמה אלפי אנשים והעצמי שלי ואולי של כל מי שבא לפה, הוא עצמי עצמאי וחזק
ולא תלוי באחרים, אולי כמו החתולים.
זה אי שנשים מנהלות אותו. הירושה עוברת לבת הבכורה ובכלל נשים מנהלות כאן את רוב הדברים והעסקים.
הגברים עובדים במלא דברים ושותים בטברנות., אבל הנשים כאן בעמדות ניהול ובעלות שליטה והיוונית המהירה והרמה והחזקה שלהן נשמעת בכל פינה.
יש עיזים יש כבשים, אבל קשה לעבור חמישים מטר בלי לראות חתול ובעונה הזו מלא גורי חתולים. עונת ההולדה, הולדה של יצורים ויצירה מיתולוגים עכשיו.
כאלו יצורים שלא קשורים למפלגות ולעמים ותנועות ויש להם יכולת להתפרנס לבד לשחק לבד ולחיות:, איזו אצילות מטורפת בין הזיתים והעננים כאן.
הרבה בני אדם בקרפאתוס מטפלים בחתולים , עוזרים לגורים בודדים מלטפים, דואגים למזון ולשתייה,
גם אני עשיתי זאת לתקופה.
ואולי כפסיכולוג ביורו וכפסיכולוג חתולים אני אגיד, שאפשר כאנשים ללמוד מהחתולים, כי אני שם לב שבאי הזה, הרבה משתנה אצלי:
אני לומד לשחק לבד
לילל על מה שמלהיב אותי או קשה לי
לצוד/ להתפרנס בלי קשר ללהקה או למפלגה
ובעיקר לסגל איזו אצילות שקשורה למקום, אבל לא לזהות קבוצתית
וחתולים מכבדים מקום ומכבדים ניקיון ושומרים על קשרים,
אבל זוכרים שהעולם הוא לא קבוצת שייכות או מפלגה או אפילו עם.
זה היה מזמן ופתאום נזכרתי בביטוי הזה: " פסיכולוג של חתולים "
והייתי לבדי כמו חתול בטברנה והכל נפרט וילל והיה מלא שירה סביבי ואני פשוט לא התחברתי
והלכתי לי הביתה. נכנס לשני החדרים שלי על הגג של הבית הוורוד מעל הזיתים
ובשקט הזה, כתבתי וניקיתי את עצמי ויללתי והייתי משחק ומספיק לעצמי.
שום פסיכולוג לא אמר לי שניגמר הזמן,
כשהתאים לי הצטנפתי במיטה פיהקתי ונרדמתי.
אולי חתולים כאן ביוון מלמדים אותנו מה היא: 'הרמוניה'
מה זה 'דיאלוג' מה זה 'סימפוזיון' ובעיקר 'דמוקרטיה'
בה כל החלקים באים בתוכנו לביטוי:
בתוכנו בתוכנו בתוכנו
מיאוו ו וואו
